בריאות

ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק מהווה מקצוע פרא- רפואי המתמקד בשיפור התפקודים הפיזיים, הקוגניטיביים והמנטאליים של מטופלים לשם שיפור איכות חייהם והשתלבותם בקהילה. ריפוי בעיסוק מסתמך על מתן מטלות המפעילות ומשקמות את המטופל תוך שיפור כישוריו התפקודיים, סנסורים ומוטוריים וכן גם פיתוח כישוריו הבינאישיים. אחת הדרכים הפופולאריות להשגת מטרות אלו היא ריפוי באמצעות אמנות אקספרסיבית. מחקרים רבים חושפים כי פיסול וציור הם האמצעים המרכזיים בהם נעשה שימוש תחת הכותרת ריפוי באמצעות אמנות. מעבר לשיפור המוטורי האמנות בדרכים אלו מעלה את התהליכים הפסיכולוגיים המצויים בתת מודע אל פני השטח באמצעות תרגום צורני.

הדרך הראשונה לטיפול בבעיה היא להבין מהי ו"שפת הסתרים" של התת מודע נחשפת בקלות בתהליך היצירה.

ריפוי בעיסוק- מפסלים מחדש את "האני"

לימודי פיסול נחלקים לסוגים כדוגמת קדרות ופיסול סביבתי. כך או כך, הפיסול מהווה מדיום החושף את המטופל לכוחות החיוניים של יצירה ובנייה. הפיסול הסביבתי יוצר אינטראקציה חברתית, עבודת צוותת העצמה אישית וכן גם מגביר את יכולת ההתמודדות עם כל אתגר שיקרה בדרך. הסיבה לתחושות אלו נובעת מעבודה קבוצתית עם אנשים לא מוכרים שיחד אמורים ליצור פסל שיקבל את פניהם של אלפי עוברים ושבים בכל יום.

פיסול עדין יותר הוא הפיסול ב-חמר המאפשר למטופל לשחק בחומר, ללוש אותו ולנוע עם כל גופו תוך התבוננות בפסל, הדבר מאפשר למטפל לבחון את האספקט האקספרסיבי והגופני גם יחד. עבור מטופלים בעלי בעיות תקשורת או שליטה בעצבים ייבחנו יכולות היצירה ומידת פירוקה לשם מודיפיקציה או בשל חוסר שביעות רצון. אלמנט נוסף ומשמעותי היא הרגרסיה והחזרה לתקופות שונות כדוגמת רגרסיה פרימיטיבית המתבטאת בפיסול דמויות פרימיטיביות ופשוטות, רגרסיה אינפנטילית המתייחסת לחומר כאל משחק ואפילו רגרסיה מחשבתית המתבטאת ביצירים פנטסטיים ודמיוניים.

ריפוי בעיסוק- מציירים מהנשמה!

ריפוי בעיסוק באמצעות תרפיה אמנותית שואף, בין היתר, לשלב בין הקונקרטי לרגשי. לימודי ציור הם אלו העונים על צורך זה בצורה מושלמת כיוון שמאפשרים למטפל לבחון באמצעות ציור אינטואיטיבי אתת הקומבינציה בין המוחשי לרגשי. בנוסף, נבחנות גם היכולות המוטוריות, יכולות הארגון והסדר המחשבתיים ומתן משמעות סמלית לאובייקטים. הדרך בה מביטים המטופלים על היצירה המוגמרת כמו גם יכולתם ליהנות ממבטו המטיב של המטפל מעידה רבות על מצבם הנוכחי והתקדמותם, מבט מטיב ולא שיפוטי מחזק את האמון בין השניים . הציור מסייע לאנשים שהרגישו בלתי נראים לחזור להיראות ולא רק לראות, להרגיש בעלי ערך ולא כסתם ישויות בחלל.

שינויים בטיב היצירה מסמלים התפתחות פנימית אצל המטופל הודות למערכת האמון שנוצרה בינו למטפלו. הדבר מתבטא במעבר משימוש בטושים לצבעי מים כמו גם החלפת הקווים הגיאומטריים הנוקשים בצורות אמורפיות, אלו מעידים על חופשיות. בנוסף, יצירת קווי מתאר וגבולות מעידה על בטחון ושינויים בגודל הדף מהווים ביטוי לשינוי תפיסת המרחב

מאמרים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בטח יעניין אתכם...

Close
Back to top button