חסימה ורידית ברשתית היא מחלה אשר עלולה לפגוע באיכות הראייה ובמקרים קיצוניים וללא טיפול מתאים, היא עלולה לגרום גם לעיוורון. כיום הטיפול בחסימה ורידית ברשתית לרוב לא נעשה ע"י ניתוח, אלא ע"י הזרקות תוך עיניות ו\או טיפול בלייזר שנועדו ע"מ לסייע למטופל עם תופעות המחלה וכן, למנוע את התפתחות החסימה.
מהי הרשתית?
הרשתית היא אחד מחלקי העין. היא השכבה הפנימית בממוקמת בצמוד לדופן העין (ויש שיגידו שהיא החלק הפנימי של דופן העין). מדובר ברקמה הנפרסת כמעט על כל העין, מלבד אזור בחלק הקדמי. לרשתית תפקיד משמעותי בתהליך הראייה – היא רקמה עצבית שתפקידה הוא להמיר את האור הנכנס לעין למסר למוח, ע"מ שהוא יתרגם אותו לכדי תמונה.
ורידי הרשתית בעין
ברשתית קיימים ורידים שמטרתם היא ניקוז הדם מן הרשתית אל הורידים שמחוץ לרשתית (ומשם אל הלב). חסימה ורידית ברשתית היא מצב בו קיימת חסימה של וריד ברקמת הרשתית, המונע את הניקוז התקין של הדם מהרשתית באופן מלא או חלקי. חסימה שכזו יכולה לגרום לשלל תופעות, כגון: בצקת ברקמת הרשתית, פגיעה בהזרמת החמצן לרקמה, הופעת דימומים ברשתית, התפתחות של כלי דם לא תקינים באזור ועוד. חסימה ורידית ברשתית עלולה לגרום לפגיעה בראייה ולבעיות חמורות שונות בעין.
חשוב לציין, כי הפגיעה בראייה שעלולה להיגרם ע"י חסימה ורידית מושפעת ממספר גורמים, ולא חייבת לכלול כאב.
מהם הגורמים לתופעה?
ישנן מצבי חולי שיכולים להעלות את הסיכוי ללקות בתופעה, כמו: לחץ דם גבוה, מחלות דם הגורמות לדם סמיך או הפרעה בקרישת הדם, סכרת, עישון, רמות כולסטרול גבוהות בדם ועוד. חלק מן הגורמים הללו תורמים להופעת המחלה בכך שהם גורמים לעיבוי דופן העורקים הסמוכים לוורידים, או שהם גורמים באופן יישר ללחץ על הורידים מסיבות שונות. גורם נוסף שעושי להעלות את הסיכוי ללקות במחלה הוא גיל (מעל 50).
יש לציין כי מחקרים מסוימים בוחנים את הקשר בין מחלות אוטואימוניות לבין בעיות בכלי דם. למשל, ישנן עדויות ראשוניות לכך שצליאקים (אנשים הסובלים ממחלת הצליאק) עלולים להיות בסיכון מוגבר לבעיות בכלי דם, אם כי הקשר הישיר לחסימה ורידית ברשתית עדיין לא הוכח באופן מובהק. מחקר נוסף נדרש כדי לבסס קשרים אלה.
סוגי החסימה הורידית בעין
חסימה ורידית יכולה להיגרם הן בוריד הראשי המנקז דם מהעין והן בורידים הקטנים יורת המנקזים דם מהרקמה (סעיף ורידי). ניתן להבחין בין שני המצבים ע"י בדיקה של העין ומיקום הופעת הדימומים.
טיפול במקרה של חסימה ורידית
כיום, לא נהוג (בד"כ) לטפל בחסימה הורידית עצמה, אלא בתופעות של המחלה המובילות לפגיעה בראייה ומסכנות את בריאות העין, כגון בצקת, הופעת כלי דם לא תקינים, דימומים ועוד. כמה מן הטיפולים הנפוצים ביותר הם:
טיפול באמצעות סטרואידים: הטיפול בסטרואידים משמש במקרים בהם ישנה בצקת בעין ולהגברת חדות הראייה במקרים שונים של חסימה ורידית. הסטרואידים ניתנם בהזרקה תוך עינית.
לייזר: טיפול בלייזר נועד על מנת לפזר כלי דם או לצריבה של כלי דם לא תקינים ומניעת גדילה לא תקינה שלהם בעין.
בנוסף, קיימות הזרקות תוך עיניות נוספות הניתנות במקרים שונים, על רקע הופעת בצקת ופגיעה בראייה ברמות שונות. כמו כן, טיפולים בהזרקות תוך עיניות אינן תמיד חד פעמיות ויש צורך במעקב ובהזרקה נוספת במידת הצורך. ניתוח לטיפול בחסימה ורידית ברשתית נעשה רק לעיתים רחוקות יחסית ובמקרים מסוימים.
מניעת המחלה לעיתים, לצד הטיפול בתופעות של המחלה עצמה, המטופלים יזדקקו לבדיקות נוספות ע"מ למצוא מהו הגורם אשר גרם לחסימה הורידית בעין. חשוב לציין כי במקרים של מחלות רקע או גורמי סיכון אחרים, כמו רגישות לגלוטן, יש לעקוב אחר התסמינים ולטפל במחלת הרקע כראוי. כשזה נוגע לרגישות לגלוטן התסמינים יכולים להיות מגוונים ולא בהכרח קשורים ישירות לעיניים, אך טיפול נכון עשוי לסייע בהפחתת הסיכון למחלות נלוות.
