מה חשוב לדעת על חיסוני ילדים?

בישראל קיימים "חיסוני שגרה" אשר ניתנים לילדים החל מגיל הינקות ועד לגילאי בית הספר. מתן חיסוני השגרה הינו ללא תשלום ומחייב הסכמה של ההורים למתן החיסונים. משרד הבריאות הישראלי ממליץ ומעודד הורים לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה עקב יעילותם המוכחת של החיסונים במניעת התפרצות מחלות שונות.

מידע כללי על חיסונים

מטרתו הכללית של החיסון היא לסייע לגוף להתמודד עם חיידקים או נגיפים (מזהמים) באמצעות החדרת נוגדנים למזהם, או החדרת המזהם עצמו בצורתו המוחלשת (לפעמים לא מוחזר לגוף נגיף או חיידק שלם, אלא רק חלקים ממנו). ישנם חיסונים "סבילים" וחיסונים "פעילים". החיסון הפעיל מסייע לגוף לפתח נוגדנים נגד גורם המחלה, לעומת החיסון הסביל אשר כולל נוגדנים בלבד ומטרתו היא לסייע לגוף להתמודד בהצלחה וללא דיחוי עם גורם מחלה.

החיסונים על סוגיהם השונים, נועדו לסייע לגוף בשתי "חזיתות" עיקריות: ראשית, הם מסייעים לגוף לקבל או לפתח נוגדנים נגד המחלה כאמור, בתהליך קצר יותר בהשוואה לתהליך הטבעי (ללא החיסון). שנית, מטרה נוספת היא לסייע לגוף לגבש "זיכרון חיסוני" נגד אותו המזהם. לא כל החיסונים מסייעים לגוף לייצר זיכרון חיסוני, אך גם אלה שלא, מסייעים לגוף להתמודד עם אותו גורם מחלה.

חיסונים נחשבים לטכנולוגיה רפואית מתקדמת שהפכה ברבות השנים לאחד ההישגים הבולטים ביותר ברפואת המאה ה-21. ארגון הבריאות העולמי עסק בנושא לא מכבר, והגדיר את החיסונים כאקט חיוני עבור בריאות הציבור, וכן כבעל חשיבות מוסרית. בישראל, חיסוני ילדים ניתנים לילדים בטיפת חלב (החל מגיל הינקות) ובבית הספר, אך יש לציין שגם במדינות מערביות אחרות נהוג לעודד חיסוני ילדים בחלק מן המדינות, חיסונים מהווים תנאי לקבלה למוסדות (או לחלופין, אי התחסנות יכולה להיות עילה להטלת סנקציות על מוסדות חינוך או להטלת קנס על ההורים ללא קשר לבית הספר).

מחלות ילדים רבות נעלמו, או כמעט נעלמו מהעולם

תרומתם העיקרית של חיסוני הילדים לעולם הינה העובדה שהן העלימו, או לכל הפחות הורידו דרסטית את התחלואה במחלות חשוכות מרפא ובפרט כאלה שהביאו לשיעורי תמותה גבוהים של תינוקות וילדים החל מהעת העתיקה ועד לתקופה שקדמה לחיסונים. חשוב לציין, כי בשנים האחרונות חלק מהחיסונים הפכו לשנויים במחלוקת מכיוון שהמחלות שנגדן ניתן החיסון נחשבות לנדירות. בנוסף, חלק מהחיסונים יכולים לגרום תופעות לוואי שונות, לרבות חולשה, חום, שלשולים, פריחה, חוסר תיאבון ועוד. לעיתים רחוקות, חיסונים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות המחייבות טיפול רפואי מיידי.

חיסוני הילדים הנהוגים והמומלצים בארץ

חלק מהחיסונים ניתנים לתינוקות החל מגיל הינקות בטיפת חלב, אך יש חיסון שניתן לתינוקות עוד בבית החולים והוא חיסון נגד ההפטיטיס B (צהבת נגיפית מסוג B), חיסון נגד שיתוק ילדים, דיפתריה, חצבת, אדמת, חזרת, אבעבועות רוח, שעלת ועוד. רבים מן החיסונים ניתנים בכמה מנות. לאחרונה נוסף חיסון נגד קורונה הניתן לילדים היחל מגיל 5, נכון לכתיבת שורות אלה.

התנגדות הורים למתן חיסונים

למרות שמדובר בתופעה שנראה שהחלה להתרחב רק בשנים האחרונות, עצם ההתנגדות לחיסונים אינה חדשה ומוכרת עוד מהמאה ה-18. במהלך השנים ההתנגדות לחיסונים לא תמיד אפיינה את ציבור ההורים בהכרח, אלא כללה אופי פוליטי, חברתי, מעמדי וכד'. בשנים האחרונות תופעת ההתנגדות לחיסונים מאפיינת בעיקר את ההורים לילדים, החל מגילאי הינקות והלאה.

התופעה היא אופיינית למדינות רבות בעולם המערבי ולא רק לישראל. ממחקרים שונים שבוצעו  בתחום, עלה כי הסיבות העיקריות להתנגדות למתן החיסון לילדים הן סיבות אידיאולוגיות, לצד סיבות כלכליות, מחסור בידע, נגישות נמוכה למרפאות, חוסר אמון במערכת המטפלת ועוד.

עלייה בשיעור ההתנגדות לחיסונים היא גורם המדאיג מערכות רפואה בכל העולם, לרבות בישראל, עקב החשש שמחד, תהיה התפרצות של מחלות זיהומיות שדוכאו במשך שנים רבות. מאידך, קיימים כמובן הילדים הלא מחוסנים שנמצאים בסכנת הידבקות במחלות שאליהן הם לא מחוסנים. שתי הדאגות הללו קשורות אחת לשנייה בקשר ישיר.

סיבות עיקריות להתנגדות למתן חיסונים

תופעת התנגדות לחיסונים בקרב הורים קיימת כבר עשרות שנים. אחד מן הגורמים המסייעים לגדילתה היא יכולת הפצת המידע באינטרנט וברשתות החברתיות. הסיבות העיקריות להתנגדות לחיסונים הן סיבות אידיאולוגיות, והן מתחלקות לשני סוגים כלליים: הסוג הראשון מאפיין הורים המאמינים כי החיסונים עלולים לגרום לחולי מסוגים שונים. הורים כאלה בד"כ יפעלו לעליית המודעות בקרב האוכלוסייה הכללית.

הסוג השני של התנגדות האידאולוגית מאפיין הורים אשר מבססים את התנגדותם על הסתמכות על הרפואה האלטרנטיבית. לא מדובר בהורים אשר מאמינים בהכרח כי הרפואה הקונבנציונאלית היא שגויה מן היסוד, אך הם לכל הפחות יגלו עניין בשיטות רפואה אלטרנטיביות ובד"כ, יגלו חוסר אמון בחלק או במערכת הרפואית הקונבנציונאלית.

התמודדות המערכת הרפואית בישראל

מידע אודות חיסונים, תופעות הלוואי הפוטנציאליות והסכנות הנובעות מאי ההתחסנות מופץ ע"י גורמים שונים, לרבות אתר משרד הבריאות, גורמי רפואה ועוד. נכון להיום, ניתן לקבל תשובות לשאלות נפוצות רבות ומידע אודות טיעונים שונים נגד חיסונים באתר משרד הבריאות, בנושאים כמו: הקשר שבין חיסונים לאוטיזם, חששות הנוגעים להתחסנות בגיל צעיר, חששות הנוגעים לעומס על מערכת החיסון ועוד. קיים מידע מהימן רב המופץ כאמור ע"י גורמי רפואה רשמיים ומוכרים במדינת ישראל. יש לציין שההמלצה להתחסן בחיסוני השגרה הינה חד משמעית.

בנוסף, עד גיל 18, משרד הבריאות מאפשר (וממליץ) לכל הילדים שלא חוסנו בחיסוני השגרה להתחסן ללא תשלום. החיסונים ניתנים בבית הספר או במרפאות החיסונים בלשכות הבריאות (את החיסונים ניתן לקבל גם אחרי גיל 18, בתשלום).

מעבר לכך, ניתן למצוא מסמכים שונים של גורמים במדינת ישראל, כמו הכנסת ומבקר המדינה, אשר שופכים אור על תחום החיסונים, החשש מפני ההתנגדות למתן החסונים והסכנות הנובעות מהתנגדות זו כשבראשן, התפרצות מחלות ילדים וחולי של ילדים שלא הספיקו להתחסן.