הכל על שברי הליכה
מאחר ורב הנסתר על הגלוי בנושא, החלטנו לכתוב עבורכם את הטקסט הבא. שברי הליכה שקרויים לעתים גם שברי מאמץ הם שברים בשליש המרוחק של אחת מעצמות המסרק בכף הרגל. הם מתרחשים לאחר מאמצים שמופעלים על העצם וכתוצאה מכך מתרחשת שחיקה מואצת שלה. העצמות בגופינו נשחקות ונבנות ללא הפסקה במהלך החיים ולכן שברי הליכה הן תופעה בה השחיקה מהירה מיכולת הגוף לתקן את עצמו.
גורמי סיכון של שברי הליכה
שמם כבר מרמז על גורם הסיכון המרכזי. מדובר על הליכה מרובה ומאומצת. הסיכון עולה ככל שהאדמה עליה הולכים קשה יותר, ככל שהמשא כבד יותר וככל שההליכה נמשכת זמן רב יותר. בקיצור – מאמץ גדול מדי על הרגליים מוביל לתופעה של שברי הליכה. קבוצות סיכון אופייניות הן חיילים, מטיילים, אחיות בבתי החולים וכמובן ספורטאים שונים ורקדנים. לעתים נדירות שברי הליכה מתרחשים כתוצאה מפגיעה ישירה בכף הרגל. כף רגל קמורה מגבירה את הסיכון ללקות בשברי מאמץ.
תסמינים קליניים
בניגוד לדעה הרווחת, שברי הליכה מתרחשים באופן פתאומי. הסובל מהם חש ברגל הפגועה כאב שמזכיר התכווצות שרירים. תופיע ברוב המקרים בצקת על חלקה העליון של כף הרגל וכל זה יתגלה לרוב בעת חליצת הנעל. כאשר ינסה הנפגע להזיז את אצבעות כף הרגל יחוש כאב באצבעות. כאב יופיע גם במישוש העצם הפגועה. נפגעים מהתופעה בקהילה לעתים סובלים ממנה שבוע עד שבועיים עד שהם מאובחנים כלוקים בשברי מאמץ. בצבא, האבחון לרוב מהיר יותר הודות למיומנות הרופאים הצבאיים באבחון התופעה.
טיפול
מבחינת טיפול מומלץ ראשית מהפחתת המאמץ באופן דרסטי. מדובר על הפחתת הפעילות המאומצת למשך שישה עד שניים עשר שבועות. כדי ליישם את ההנחיה הזו, כאשר מאבחנים שברי הליכה מנחים את המטופלים לנעול נעליים בעלות סוליות עץ ובמקרים מסוימים משתמשים בתחבושת גבס. ישנם מקרים קשים במיוחד של שברי הליכה בהם מתקיימת התערבת כירורגית. מבינת טיפול מונע, מדובר על הימנעות ממאמץ רב מדי. נטילת מגה גלופלקס אינה קשורה באופן ישיר לתופעה כיוון שהתוסף מכוון לבעיות מפרקים בעיקר. מומלץ בכל מקרה להרבות בצריכת מוצרי חלב ולדאוג כי רמות ויטמין D בדם יהיו תקינות.