התעשייה הכבדה היא הקטר של המשק הישראלי. קשה להפריז בחשיבותם של בתי החרושת השונים לרווחתם של אזרחי ישראל. המפעלים מעסיקים קרוב למחצית מהמועסקים במשק, אחראים לחלק הארי של היצוא הישראלי ומכניסים למחזור הכלכלה הישראלית סכומי עתק של כסף זר.
אולם לצד היתרונות הרבים שיש לתעשייה מפותחת, למפעלים עשוייה להיות גם השפעה שלילית על בריאות הציבור, בין אם מדובר בציבור העובדים הישיר של המפעל ובין אם מדובר על הקהילה שבסביבתה ממוקם המפעל.
מהן הסכנות הבריאותיות שמפעלי תעשייה כבדה עלולים לגרום וכיצד ניתן להמנע מכך? על כך, בכתבה הבאה:
בעיות שמיעה
אם יש רעש שהתעשיניים ועובדי התעשייה אוהבים לשמוע, שאון המכונות במפעל הוא הרעש. חדוות היצור בהתגלמותה. אולם בשנים האחרונות, יותר ויותר מפעלים נאלצים להתמודד עם גלי ענק של תביעות שמקורם בבעוית בריאות שמקורן ברעש חזק. הבעיה נעוצה בכך שעד לפני מספר שנים בעיות שמיעה לא היו מסוג הבעיות שמפעלים נאלצו להתמודד עמם. הסיכון שבבעיות אקוסטיקה לא נתפס כסיכון מוחשי אלא כסוג של בעיה שממש לא דחוף לפתור.
היום, כמעט כל העובדים בענף מבינים שחשיפה ארוכת טווח לרעש חזק עלולה להוביל לבעיות שמיעה קשות והמודעות של התעשיינים לבעיות אקוסטיקה עלתה פלאים. בזכות מכשור מתקדם, ציוד מיגון וכו' כיום כמעט שאין נפגעים כתוצה מבעיות שמיעה.
בעיות נשימה
העשן הנפלט מהמכונות עשוי לגרום לקשת רחבה של בעיות בריאותיות שונות, החל מאסטמה או קוצר נשימה, דרך קצרת וכלה בסרטן ריאות. מתוך דאגה לשמירה על בריאות העובדיםכמו גם על הציבור הרחב שמתגורר בסביבות המפעל, חייבים כיום המפעלים להתקין מסננים מיוחדים שמטהרים את האוויר לפני פליטתו לאטמוספירה. לכל בר דעת ברורה החישבות של סינון החומרים המזיקים מן העשן, אולם כיום, בעקבות חוק אוויר נקי, המפעלים חייבים לעמוד בתקנים מסויימים ולהזרים חומרים מסוכנים רק במסגרת היתר פליטה שקיבלו מהמשרד לאיכות הסביבה.
טראומה
טראומה מוגדרת בעגה הרפואית כפגיעה שנוצרה כתוצאה מגוף חיצוני. לעניינו, פגיעות טראומה הן פגיעות שנוצרות כתוצאה מנפילה מגובה, נפילה של חפץ כבד על העובד, אש, חתך וכו'. לאור מספר תאונות קשות שארעו בשנים האחרונות כיום אפשר למצוא ברוב המפעלים ממונה בטיחות שתפקידו הוא למנוע השנות של פגיעות מסוג זה.
