טיפול בהרפס מצריך את ההבנה כי מדובר במחלה ויראלית הנחלקת לשני סוגים עיקריים- הרפס סימפלקס והרפס זוסטר (שלבקת חוגרת). הרפס סימפלקס עצמו מכיל תת קבוצות המורכבות מהרפס סימפלקס1 (HSV-1)- "הרפס שפתיים", ומהרפס סימפלקס 2 (HSV-2)- "הרפס גניטאלי". המחלה, על סוגיה השונים, מוגדרת כחשוכת מרפא ( עד "הפטנט" ) אך הטיפולים הקיימים בהחלט מקלים באופן משמעותי על הסימפטומים השונים.
שנייה לפני טיפול בהרפס סימפלקס
הרפס סימפלקס זו מחלה המתבטאת בשלפוחיות מלאות בנוזל המופיעות בעיקר באזור השפתיים ואיברי המין. ההידבקות במחלה מתבצעת באמצעות רוק ודרך מגע באזור הנגוע. אם רקמת העור שלמה ונטולת חתכים, שריטות וסדקים הרי שלא תתבצע הדבקה כיוון שלווירוס לא יהיה "מסלול כניסה" לתוך הגוף. במקרה של הידבקות, מטענו התורשתי של הוירוס משתלב עם ה-DNA של תאי העצב במערכת העצבים הסימפתטית (מערכת האחראית על הכנת הגוף לקראת מצבי סטרס). לעתים, באופן חד פעמי או בתדירות משתנה, המטען התורשתי של הנגיף פורץ מ"מקום מסתורו" ונותן אותותיו על פני שטח העור ואף מחולל מחלות. התפרצותו הראשונית היא הקשה והארוכה ביותר ומלווה בשלפוחיות, בחילות וחולשה כללית. הטריגרים העיקריים להפעלת אותו ווירוס "רדום" הם מתיחות קבועה, שינויים הורמונאליים והחלשות המערכת החיסונית בעקבות מחלות שונות.
טיפול בהרפס סימפלקס
בריאות שווה זהב, ואכן מושקעים אינספור משאבים למציאת תרופת הפלא שתעלים ההרפס, למרות שטרם נמצאה אחת כזו. יחד עם זאת, הרפואה אינה מתפשרת על שמירת איכות חיי המטופלים ולכן מספקת מענה איכותי לסימפטומים של אותו נגיף המקצרים משמעותית את משך ההתקף. טיפול בהרפס סימפלקס מושפע מתדירות התפרצות המחלה ובעוצמתה. ברוב המקרים הטיפול מתבסס על משחות המקצרות את התסמינים העוריים אך במקרים של התפרצויות בתדירות גבוהה (או באזור איברי המין) עומדים לרשות המטופלים כדורים לשימוש פנימי. כדורים אלו משבשים את מנגנון ייצור החומר התורשתי ומונעים את שכפולו של הנגיף. התכשיר הוותיק ביותר, המגיע בשלל צורות (כדורים, משחה, זריקות וסירופ), הוא הזובירקס. אחת מנגזרותיו היא הוולטרקס הנצרכת במינון נמוך הודות לספיגתה היעילה והבטוחה דרך המעי. תכשיר יעיל נוסף שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא ליפזור.
מהו הרפס זוסטר?
הרפס זוסטר ( שלבקת חוגרת) מקורו בווירוס המחולל את אבעבועות הרוח המוכרות- וריצלה זוסטר. לעתים, לאחר הופעתן של אבעבועות רוח, הנגיף נותר במערכת במצבו הרדום. הופעתה היא חד פעמית, בד"כ בגילאים מבוגרים, והסימפטומים המלווים אותה הם תפרחת בצורת חצי חגורה בצדם האחד של הפנים או הגוף וכאב צורם הנובע מדלקת בעצב. מראה הפריחה דומה לשל אבעבועות רוח בשל אותן שלפוחיות מלאות נוזל, הגלדתן ונשירת הגלדים לאחר שבועיים עד שלושה שבועות. אנשים שחלו באבעבועות רוח בעבר, מחוסנים מפני הדבקה.
טיפול בהרפס זוסטר
טיפול בהרפס מסוג זה הינו טיפול המכוון לשיכוך הכאב החריף וייבוש השלפוחיות. אבחון מוקדם של המחלה יכול לסייע בקיצור זמן ההחלמה באופן משמעותי, זאת באמצעות טיפולי אסתטיקה רפואית ותרופות אנטי- ויראליות המפחיתות את עוצמת הסימפטומים. לאחר הופעת המחלה, התרופות הללו אינןן משפרות את מצב הכאב לכן נהוג להשתמש ברטיות קרות ומשככי כאבים מסוגים שונים מעבר לשימוש בתרופות אלו המטפלות בסימפטומים. במקרים קשים ביותר הכוללים גם פגיעה באזור העיניים, ניתן שילוב של תרופות אנטי-ויראליות וסטרואידים. שיכוך הכאבים נעשה באמצעות משככים סינתטיים או בשיטות הומאופתיות כמו מריחת שמן מתמצית פלפל היוצר תגובה חיובית בקרב חולים רבים. מריחת השמן מתבצעת בין שלושה לארבעה פעמים ביום, על גבי האזורים הנגועים והכאב חולף עד שלושה שבועות לאחר מכן. במקרים של הסתבכות המחלה יש צורך באשפוז.
טיפול בהרפס חיוני בראש ובראשונה מבחינה אסתטית, אך מעבר לכך חוסר טיפול עלול לגרום להתפשטות של ההרפס לאזורים נוספים.
