כידוע, במהלך ההריון מבוצעות בדיקות רבות ומשונות למען בדיקת התפתחותו התקינה של העובר, למען מתן אבחנה רפואית בנוגע לסיכויו ללקות במחלות גנטיות ובפגמים מולדים שונים. במסגרת זו, אחת הבדיקות המפורסמות ביותר היא בדיקת מי שפיר. בדיקה זו נחשבת בדיקה פולשנית מאחר שהיא מחייבת הכנסת חפץ זר לתוך הרחם. בדומה לה קיימות עוד בדיקות פולשניות אשר לעיתים נדרש לבצען במהלך ההריון.
במאמר זה נציג את ההסדרים המשפטיים הקיימים בנוגע לבדיקות פולשניות אלו בישראל ונבחן את הדין לגבי רשלנות רפואית בביצוע בדיקה פולשנית בהריון.
בשנת 2011 התקין ראש הממשלה בנימין נתניהו תקנות בריאות העם חדשות העוסקות בבדיקת אבחנה פולשנית בהריון. תקנות אלו החליפו למעשה את התקנות הקודמות שהיו קיימות בעבר והבהירו את המצב המשפטי בתחום ועבירה עליהן היא, הלכה למעשה, משום רשלנות רפואית בביצוע בדיקה פולשנית בהריון.
בהתאם לתקנות "בדיקה פולשנית בהריון" היא כל אחת מן הבדיקות הללו: "בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שיליה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, המבוצעת לשם אבחנה".
בהתאם לסעיף 2 לתקנות – ניתן לבצע את הבדיקות האמורות רק בבית חולים או במרפאה כירורגית שקיבלה אישור בהתאם לתקנות בריאות העם. יחד עם זאת, קובעות התקנות שבדיקת מי שפיר שמתבצעת לאחר השבוע ה – 23 בהריון חייבת להתבצע בבית חולים. התקנות ממשיכות ומגדירות את זהות מבצע הבדיקה וקובעות כי הבדיקה יכולה להיעשות אך ורק בידי רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה או ברופא שמתמחה לקראת קבלת תואר זה במוסד רפואי מוכר ובלבד שהדבר ייעשה בפיקוח הרופא המומחה.
לאור האמור לעיל – בכל המקרים בהם הבדיקות האמורות לא עומדות בדרישות שנקבעו בתקנות – הרי שמדובר ברשלנות רפואית בעת ביצוע הבדיקה הפולשנית. דהיינו, אם הבדיקה אינה מתבצעת בבית חולים או במרפאה כירורגית מוכרת הרי שמדובר בעבירה על התקנות ומשכך מדובר ברשלנות רפואית בביצוע בדיקה פולשנית בהריון. דומה הדבר אם הבדיקה מבוצעת על ידי רופא שאינו מומחה ביילוד ובגניקולוגיה או על ידי רופא שאינו מתמחה בתחום זה, או כאשר הבדיקה מבוצעת על ידי רופא שכן מתמחה בתחום זה אך ללא מעקב ופיקוח מצד רופא מומחה בתחום. בכל המקרים הללו – הרי שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בביצוע בדיקה פולשנית בהריון.
אל בתי המשפט בישראל הובאו הרבה מאוד מקרים שטענו למצב של רשלנות רפואית בביצוע בדיקה פולשנית בהריון. מקרה מצער ביותר נידון בע"א 89/96 עזבון המנוחה ג'ומאנה מראר נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית. באותו מקרה דובר בג'ומאנה מראר ז"ל שהוצע לה לבצע בדיקת מי שפיר בשבוע ה – 18 להריונה עקב תוצאות בדיקת החלבון העוברי שהעידו על כך שייתכן והעובר סובל ממום מולד. לאחר ביצוע בדיקת מי השפיר חשה ג'ומאנה ברע וחומה עלה והיא שבה אל בית החולים. בעקבות מצבה הקשה החליטו הרופאים על ביצוע הפלה במיידי. יחד עם זאת, מצבה של ג'ומאנה לא הוטב וליבה הפסיק לפעום והיא נפטרה. ועדת הבדיקה של משרד הבריאות שהוקמה בעקבות האירוע ג'ומאנה נפטרה עקב זיהום כללי (סאפסיס) אשר מקורו היה הרחם. בעקבות זאת הוגשה תביעת רשלנות רפואית על ידי משפחתה של ג'ומאנה בטענה כי בית החולים והרופא שביצע את בדיקת מי השפיר התרשלו בתפקידם. בין היתר, התבססה הטענה על כך שבדיקת מי השפיר בוצעה באופן רשלני משום שהרופא לא ניקה את בטנה של ג'ומאנה באופן נדרש. לאחר בחינה של טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי בית החולים והרופא התרשלו בטיפולם בג'ומאנה וכי יש לראות בהם את האחראים למותה.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לכך
